<h1>חדושי רבינו משה חלאוה על קידושין</h1>
<h2>דף כט.</h2>
הרב אדוני אבי ז"ל כתב דספירת העומר נשים חייבות. וזה לשונו בחידושיו, כל מ"ע שהזמן גרמא אנשים חייבים ונשים פטורות. כלומר כל שתלויה בזמן, שאין כל זמן ראוי לה, ואפילו בהפסק מועט. דמתפלין ילפינן שאין למצותן הפסק אלא דמכל מקום תלויה בזמן. והיינו דקיי"ל בפרק [מי שמתו [כ' ע"א] נשים פטורות מק"ש מפני שהזמן גרמא, כלומר שהוקבע לה זמן בשכבך ובקומך זמן שכיבה וזמן קימה. וכן בכל התלויות בזמן. והרמב"ן ז"ל כתב [ל"ד ע"א] דספירת העומר נשים חייבות בו. וכן עיקר, דלא ממעטינן אלא שהזמן גרמא. וספירת העומר אין גורם לו הזמן, אלא המעשה דהיינו הקרבת העומר. ואע"פ שהעומר תלוי בזמן מ"מ המספר אינו תלוי אלא במעשה ההקרבה ולא הזמן גרמא. הא למה זה דומה, לנשים חייבות בברכת המזון, והרי שבת שהזמן גורם לאכילתו דאסור להתענות, וכיון שהאכילה יש לה זמן הברכה עליה תיחשב תלויה בזמן, ונמצאת אם כן בהמ"ז תלויה בזמן, ואמאי נשים חייבות. ואם נפשך לומר דשבת בתענית היא דאסור, אבל אכילת פת אינה מחויבת ואין ברכת המזון הבאה על הפת תלויה בזמן, מעתה יש להשיב עוד ממצה בלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה [פסחים כ"ח ע"א] דכתיב בערב תאכלו מצות, והנה אכילת פת מחויבת ותלויה בזמן, ואם כן נהי דיש זמן מחייב אכילה, אין קרוי שהזמן גרמא אלא מה שאם רצה לעשותו חוץ לזמן חיובו הראוי לו אינו יכול, כתפלין שאין זמנם בלילה ואם הניחן עובר [מנחות ל"ו ע"ב], אבל אכילת לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות. הרי יום הכפורים שאסור באכילה, והרי מצינו זמן ראוי ומחויב לאכילה וזמן אסור, וחוזרת אכילת פת תלויה בזמן, ואמאי נשים חייבות בברכת המזון. אלא ש"מ דכיון שהברכה אינה תלויה בזמן אלא במעשה האכילה לאו זמן גרמא קרי לה. וכן הדין בספירת העומר. עכ"ל הרב אדוני אבי ז"ל.
